יעקב אלמוג - קטע מתוך ראיון עם ישראל גיחון 

ישראל פותח : אני יליד העיר דיסלדורף בגרמניה ועליתי לארץ בחודש דצמבר 1939. מגיל 8 למדתי פסנתר ובגיל 13 התחלתי ללמוד נגינה בצ'לו. לאחר סיום בחינות הבגרות למדתי 3 שנים בקונסרבטוריון של דיסלדורף ע"ש שומאן ויצאתי משם עם דיפלומה בתור מורה לפסנתר.
ישראל, האם עסקת בפעילות בחוגים היהודיים בעיר ?
כן, מגיל 17 הייתי חבר נלהב בתנועת הנוער הציונית " מכבי הצעיר", ויש לי קשר נפשי עמוק לתנועה זו ולחברים מהתקופה אשר מפוזרים בקיבוצים מושבים וערים שונות ברחבי הארץ. בשנת 1938 יצאתי להכשרה חקלאית ושימשתי מדריך לקבוצות נערים אשר היו מועמדים לעליית הנוער.
הייתי רוצה לשמוע על עלייתך ארצה.
הופעתי בנגינת פסנתר בבתי הקפה השונים בירושלים ובת"א.
ישראל, כיצד חדרת לעולם כלי הנשיפה שהוא כה קרוב אליך ?
בשנת 1944 התחלתי בלימודי הטרומבון אצל הייני שיפר מהתזמורת הפילהרמונית. מאוחר יותר הצטרפתי לתזמורת משטרת פלסטינה (ארץ ישראל) בנגינה בטרומבון כאשר המנצח באותם ימים היה נפתלי גריבוב.
ומתי רעיתך תחיה נכנסת לתמונה ?
ובכן, בשנת 1946 באחד הערבים בהם הופעתי כפסנתרן בתל אביב פגשתי את בת זוגתי תחיה, חזרנו לירושלים ומאז אנו ביחד.
תזמורות כלי הנשיפה הפכו במשך הזמן למפעל חיים אצלך, מתי החל הרעיון הזה לרקום עור וגידים ?
באותה העת בה ניגנתי בתזמורת משטרת פלסטינה גילית את האפשרויות הרבות והפוטנציאל המוסיקלי, החינוכי והחברתי שבתזמורת כלי נשיפה והחלטתי שבבוא היום אנסה לפתח זאת לממדים ארציים.
מתי סיימת את השתתפותך בתזמורת המשטרה ?
עזבתי בשנת 1949 ואז התזמורת היתה לתזמורת משטרת ישראל. חזרתי לנגינת פסנתר למספר שנים ולאחר תקופה קצרה, התחלתי בלימודי נגינה בנבל אצל קלרה סורבוש.
ישראל, אני סבור כי עד כאן תקופה בה היית פעיל בתחומים רבים, ואני שומע ממך פרטים אשר איננו יודעים עליך וכן שנות קליטתך בארץ לפני קום המדינה. כולנו מכירים את ישראל גיחון עורך את תוכניות תזמורות כלי נשיפה ופעיל באיגוד התזמורות.ובכן מתי חלה תקופה זו?
בשנת 1952 הצטרפתי לרשות השידור - קול ישראל בתור עורך תוכניות של מוסיקה קלה ובנוסף כנגן טרומבון בתזמורת קול ישראל למשך מספר שנים. זמן קצר לאחר תחילת עבודתי ברדיו מסר לי מורי ורבי שבתאי פטרושקה את תכניתו (תזמורות כלי נשיפה)בת ה - 15 דקות... כעבור תקופה הצלחתי להרחיבה עד שהגיעה לממדים של 55 דקות.
במה תרמה תכנית זו להעמקת המודעות לכלי נשיפה ?
ללא צינעה אני טוען כי תכנית זו נתנה דחף להרבה צעירים להצטרף לתזמורות כלי נשיפה של נוער וללמוד נגינה בכלים אלה. במשך כל הזמן חשבתי מה עלי לעשות כדי ליישם את השקפותי אלה לשפת המציאות ובשנת 1963 ייסדנו את ה"איגוד הארצי לתזמורות כלי נשיפה" והמייסדים: אהרון אלקלעי, ישראל גיחון, ויוחנן בוהם (ז"ל).
אני סבור כי מכאן מתחילה דרך חדשה ופוריה בעולם כלי הנשיפה הקטן שלנו. איך חלה ההתפתחות מאז ?
זמן קצר לאחר הקמת האיגוד הצטרפו רבים מהמנצחים הישראליים כגון: ניסים אלשיך, אהרון שפי, שמואל כהנא ועוד ועוד...
מה היו מטרותיו העיקריות של האיגוד עם היווסדו ?
האיגוד נועד כדי להקים, לייסד ולטפח תזמורות כלי נשיפה בארץ, להעלות בצורה מתמדת את רמתן המוסיקלית, ליצור רפרטואר מתאים לנוער הישראלי, להפיץ את דבר תזמורות כלי הנשיפה בתוך האוכלוסיה הישראלית וליצור אחווהוידידות בין כל תזמורות כלי הנשיפה בארץ.
מהי תחושתך כיום לאחר 27 שנים ?
ניתן לומר כי חלק גדול ממטרות אלו הושג שכן יש לנו כיום 60 עד 70 תזמורות נוער לכלי נשיפה, 8 תזמורות בוגרים. יוצאי תזמורות נוער פועלים בין התזמורות המקצועיות בארץ כגון: התזמורת הפילהרמונית, תזמורת ירושלים רשות השידור, תזמורת חיפה, תזמורת ראשון לציון, תזמורת צה"ל, תזמורת חיל האוויר, תזמורת משטרת ישראל ובעוד הרכבים מוסיקליים שונים.
האם אתה משתתף בהרכב מוסיקלי כלשהו ?
בהחלט! בשנת 1981 הצטרפנו רעיתי תחיה ואנוכי לתזמורת "נושפי הגיא" ( תזמורת הבוגרים לכלי נשיפה בירושלים) אז בניצוחו של ידידנו ג'ימי ריינולדס. שנינו בכלי הקשה שונים ועד עצם היום הזה הפעילות בתזמורת זו חשובה לנו ביותר ואנו משתדלים לא להחמיץ שום חזרה בימי רביעי בערב. בשנת 1986 יצאתי לגימלאות מקול ישראל והריני מקדיש עצמי היום לפעילות מוסיקלית וארגונים בקרב האיגוד הישראלי לתזמורות נוער. הייתי רוצה לכוון את שיחתנו למספר משפטים מצדך, אולי האני מאמין...
ובכן אני מאמין כי תזמורת כלי נשיפה היא אחד הכלים המועילים והטובים ביותר בתחום החינוך המוסיקלי והחברתי. רבים הם הילדים הישראליים שבאמצעות תזמורות הנוער רכשו לעצמם את המושגים היסודיים בשטח החברתי. בפעם הראשונה יושב הילד ושומע לא רק את עצמו אלא את כל אלה היושבים מסביבו, מקשיב, מאזין, מתרשם ולומד. יתכן שזאת אוטופיה אך אני משוכנע שבתזמורת כלי הנשיפה טמונה האפשרות לקרב נוער ומבוגרים מכל העמים, לקבץ אותם בצוותא ובצורה זו לתרום תרומה חשובה לשלום ולאחווה הבין לאומית.
השאלה שלי היא מדוע דווקא תזמורת כלי נשיפה ??
במשך דורות רבים פעלו היהודים בכלי קשת בעוד שהזניחו את כלי הנשיפה אשר היו לנחלתם של הלו יהודים באוכלוסיה. האם היהודיה רצתה שילדה ינגן בפסנתר או בכלי קשת ובצורה זו נוצר פער גדול מאוד בין רמתנו בכלי נשיפה ובין הרמה הנהוגה כיום בעולם כולו. אני מאמין שחובתנו כיום לגשר על הפער הזה ולהרבות בהקמת תזמורות כלי נשיפה בארץ בכל הגילאים.