|
|
נחמן יריב
שלום לך "אבא רוחני"
 הכרתי אותך ישראל בימי שרותי כחייל בצבא
הסדיר ועד יומך האחרון כשהשנים והעבודה המשותפת הפכו את הקשר
בינינו להרבה מעבר לקשרים של עבודה.
במהלך השנים, מתחילת
דרכי בחיי המוסיקה בקרב הנוער בארץ, היית אתה הכתובת לשאלות,
להתייעצות ולשיחות שקשרו אותנו בקשר של כמעט אב ובן וברבות השנים
כך ראיתי אותך: חבר, איש מקצוע ובעיקר "אבא רוחני" כי חייתי
במחיצתך יותר שנים מאשר עם אבי מולידי, שנפטר בגיל צעיר. אתה
היית מי שהיה לי לאוזן קשבת ולב מבין בהתלבטויות של שינוי כיוון,
מקום עבודה, התקשרות למקומות ולאנשים איתם עבדתי בעבר ואלה איתם
עובד אנוכי היום.
במהלך השנים הפך ביתך לביתי השני, כשמשפחתי
היא חלק ממך ועבודתי היא עניין שמצאת בו כמעט שותפות. תזמורת
הנוער של לוד זכתה לביקורים שלך ולחוות דעתך המקצועית כשהנגנים
הצעירים לומדים (איך לא?) לאהוב אותך כאדם ולהעריך אותך כאיש
מקצוע. כך גם קרה לנו עם תזמורת בני הקיבוצים.
בעבודתנו
המשותפת בוועדה המייעצת של "יד הנדיב" נדהמתי והופתעתי כל פעם
מחדש כמו יתר חברי הוועדה מזכרונך הפנומנאלי שהתבטא בלהכיר ולדעת
כל יצירה, מלחין, תזמורת, ביצוע, תאריכים ועוד כהנה, וכהנה. ככל
שיעלה בדעתו של אדם לשאול ולדעת.
כמו זכרונך המוסיקלי כך היה
הקשר המיוחד, ושוב הזכרון יוצא הדופן שלך, להכיר ולהתקרב לאנשים
ברחבי העולם אשר בזכותך את מרביתם היה לי הכבוד להכיר ולעבוד
עמם.
בנסיעתנו המשותפת למנצ'סטר בקיץ 91 לקונגרס של WASBE (
איגוד הבינלאומי לתזמורות כלי נשיפה), שוב התפעלתי כל יום מחדש
על ההערכה והכבוד שאנשי מקצוע רוכשים לך כשהדגש תמיד מעבר לאיש
המקצוע שבך, הערכה אליך כאדם.
התורה שספגתי ממך לאורך שלושים
שנות הכרותינו, עצותיך הנבונות ורוחך המיוחדת ימשיכו ללות אותי
בהמשך דרכי ולהקרין עליי ועל משפחתי.
|
|
|
